פסק-דין בתיק ע"פ 3244/08

1.         המשיב, יליד 1981, הואשם בבית משפט השלום בחיפה בעבירות של קשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין התשל"ז - 1977; שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין; הודעה כוזבת - עבירה לפי סעיף 243 לחוק העונשין, וכן נסיון לקבל דבר במרמה - עבירה לפי סעיף 415 + 25 + 29 לחוק העונשין.

            ענינו התברר בת"פ 2261/07 בפני ס. הנשיא כב' השופט א. הבר.

2.         לפי הסדר טיעון בין הצדדים, תוקן כתב האישום, כך שהוא צומצם לשתי עבירות בלבד: הודעה כוזבת ונסיון לקבלת דבר במרמה.

נסיבות המקרה המפורטות בכתב האישום המתוקן הן אלה:

            המשיב מנהל פיצריה בקרית אתא. אחד העובדים בפיצריה נפגע בתאונת עבודה ביום10.7.05, כאשר כורסת ברזל נפלה על ידו הימנית וכתוצאה מכך נגרם לו שבר בעצם המסרק בכף היד. המשיב והעובד פנו לתחנת המשטרה בחיפה, אגף תאונות דרכים, שם מסר המשיב הודעה כוזבת לפיה פציעתו של העובד נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים בה כביכול טרק המשיב את דלת הרכב על כף ידו של העובד, הכל כדי לקבל במרמה כספים מחברת הביטוח, בתביעת פיצויים שהגיש בהמשך עורך דינו של העובד כנגד חברת הביטוח.

נטען בכתב האישום, שבמעשים אלה מסר המשיב הודעה כוזבת וכן סייע לעובד בנסיונו לקבל כספים במרמה, ממבטחת הרכב.

3.         ביום 29.11.07 הודיע בא כח המשיב לבית המשפט קמא, כי המשיב מודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן וביקש כי בשלב זה של הדיון המשיב לא יורשע אלא יופנה לשירות המבחן למבוגרים לשם קבלת תסקיר אודותיו.

באת כח המערערת הודיעה כי אין היא מתנגדת לקבלת תסקיר, אך המדינה תעמוד על כך שההליך הפלילי יסתיים בהרשעה.

4.         בעקבות האמור, הונח בפני ס. הנשיא כב' השופט א. הבר תסקיר של שירות המבחן מיום 22.1.08. בתסקיר מפרט שירות המבחן את נתוניו ואת נסיבותיו האישיות של המשיב, שהוריו גרושים והוא מתגורר עם אמו בקרית מוצקין. לאחר סיום בית הספר "אורט" שירת המשיב בצבא שירות סדיר מלא, וסיים קורס מ"כים. יחסיו עם הוריו טובים ובמקביל לעבודתו בפיצריה, החל המשיב ללמוד משפטים במכללה האקדמית בנתניה. בעת שנערך התסקיר, עמד המשיב בפני סיום 4 שנות לימודים במכללה, ובעתיד הוא צפוי להתחיל את התמחותו במשרד עורכי דין.

            למשיב אין הרשעות קודמות; הוא לקח אחריות על מעשיו והסביר כי "באותה עת נהג באימפולסיביות ללא שיקול דעת והתגייס במטרה לסייע לעובד שלו אשר נעזר בו כדי להעיד כי נפגע מהרכב. כיום", כך אמר המשיב לקצין המבחן, הוא "מבין (את) חומרת התנהגותו וההשלכות הפליליות של מעשיו."

            קצין המבחן התרשם כי מדובר באדם נורמטיבי שהתייחסותו לעבירה בוגרת ואחראית. הוא  היה מעורב בעבירות שבכתב האישום המתוקן מפאת "חלקים לא בשלים באופיו", אך אין בו דפוסי מחשבה בעלי קווי אופי עבריינים."

            המשיב הסביר לקצינת המבחן כי הרשעתו בדין עלולה לפגוע ולעכב קבלת רשיון עבודה במקצוע עריכת דין. קצינת המבחן היתה מודעת מחד גיסא לחומרת העבירה ונסיבותיה. היא לקחה בחשבון כי מדובר באדם שלומד ומתמחה במקצוע הדורש יושר והגינות, ומאידך גיסא העניקה תשומת לב לכך שהאירוע אינו מאפיין את מכלול חייו של המשיב שמתייחס למה שקרה בבגרות ולוקח אחריות על מעשיו. שירות המבחן הגיע למסקנה "כי יש מקום לאפשר לו הזדמנות ולא להרשיע בדין."

            קצינת המבחן המליצה, לאור כל הנ"ל, שלא להרשיע את המשיב ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות אותן יבצע במוסד "אהבה" בקרית ביאליק בעזרה למדריכים במקום.

5.         הצדדים פירטו בפני ס. הנשיא כב' השופט א. הבר את טיעוניהם באשר להרשעה  ובנוגע לעונש ביום 28.1.08.

בסיום הדיון אמר המשיב: "עשיתי טעות איומה, אני מצטער ואצטער עליה במשך כל חיי אני בא... לא ממשפחה אקדמאים, אני ראשון, זה החלום של הוריי ובטח החלום שלי. אני מבקש בכל לשון של בקשה", שטח המשיב את תחינתו בפני כב' ס. הנשיא השופט א. הבר, "אנא אל תהרוס לי את החיים."

6.         בהכרעת הדין מיום 26.2.08 סקר ס. הנשיא כב' השופט א. הבר את הפרטים הצריכים לענין, דהיינו, את העבירה ונסיבותיה וכן את נסיבותיו האישיות המיוחדות של המשיב. הוא התייחס לאמור בתסקיר וכן לטיעוני הצדדים לעונש ולבסוף החליט שלא להרשיע את המשיב בעבירות אותן ביצע והחליט להטיל עליו שירות לתועלת הציבור, כהמלצת שירות המבחן, בהיקף מוגדל של 500 שעות שיבוצעו במוסד "אהבה".

            על החלטה זו להימנע מהרשעה, מלינה המערערת.

7.         החלטת בית המשפט קמא מפורטת ומנומקת. בדיונו פירט ס. הנשיא כב' השופט א. הבר כי הימנעות מהרשעה תיתכן רק במקרים יוצאי דופן בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה (ר"ע 432/85 גדעון רומנו נ' מ"י, תקדין עליון 85(3), 737). לאחר מכן פירט את שני התנאים המצטברים הדרושים לשם הימנעות מהרשעה כהלכת בית המשפט העליון בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מ"י, פס"ד נב(3), 337: כי ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכי סוג העבירה מאפשר בנסיבות המקרה המסויים להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

            בהמשך הכרעת הדין כתב ס. הנשיא כב' השופט א. הבר: